fbpx

95 בתקשורת מעשית

💩 זהו גליון הציונים האחרון שלי ממערכת החינוך הישראלית.

בסוף אותה שנת י"א-2, ויתרתי על בית הספר התיכון, והלכתי לעשות דברים מהנים יותר (עבודה במחשבים, תוכנית טלויזיה בערוץ yes, ולבקר חברים עם החיפושית 72' של המשפחה).

מהציונים בתעודה ניכר שאני ויתרתי על מערכת החינוך, ובמידה מסויימת – מערכת החינוך ויתרה עליי. גם מנהלת בית הספר לא ניסתה לשכנע אותי להישאר.
אני מה שהיה נהוג לכנות: "פוטנציאל לא ממומש".

ההורים, לא היו בטוחים בהחלטה, אבל כמו תמיד, נתנו לי את החופש לבחור – My way.

מבין כל הציונים בגליון, בולט ציון אחד – 95 בתקשורת מעשית.
באופן מעניין כל מה שאני עושה כיום מתבסס על תקשורת בין אנשים, זו גם הסיבה שב-2010 הפסקתי לעסוק במחשבים – רציתי לדבר עם אנשים, ולא עם מכונות.
באופן עוד יותר מעניין המורה הכי מיוחדת שהייתה לי בתיכון היא המורה לתקשורת – אהובי טפר (Ahuvi Tepper).
שונה מכל המורות האחרות – צבעונית, אנרגטית, מתעניינת, מורה שהיא "אחת מהחבר'ה".
אף שיעור איתה לא היה לשבת על כסא מול הלוח, אלא במעגל על השטיח, בחדר העריכה, מול המצלמה או תחת השמש הנעימה.
שהחסרתי או איחרתי – היא לא נזפה, אלא נתנה לי יותר אחריות.
שישבתי בחדר עריכה כל הסופ"ש – היא העריכה, והקפיצה אותי, יחד עם החברים למגמה – מהערוץ המקומי לארצי.
שרציתי עוד, היא צירפה אותי לשיעורים של ה-יוד בתניקים.
היה לה אכפת, ולא רק שנסיים עם ציון גבוה, היה לה אכפת שנהיה הכי טובים במה שאנחנו לומדים ועושים.
רגע לפני שנפרדתי מבית ספר – ביקשתי שיאפשרו לי להמשיך להשתתף בשיעורים שלה – בית הספר סירב.

שנה אחרי שויתרתי על בית ספר, ערוץ הנוער ב-Yes פנה ל-200 תלמידי מגמת תקשורת מרחבי הארץ, מתוך 200 נבחרו שניים להוביל תוכנית נוער : איזה ילד מראשון לציון, ואיזה ילד מראש העין – אני.
טלויזיה עם יעל בר-זוהר ומיכל ינאי זה מה שעשיתי עד הצבא.
לקח לי זמן לשאול את ההפקה איך בכלל הם הגיעו אליי? "המורה שלך לתקשורת המליצה עליך."

22 שנים קדימה, השנה היא 2021 אני מחזיק בקריירת הייטק שכל בסיסה הוא תקשורת עם לקוחות, אני מוביל את הקהילה ה-4 בגודלה בעולם לנוודים דיגיטליים, טייליתי ל-101 מדינות והכרתי אלפי חברים, הופעתי עשרות פעמים בכלי התקשרות ועל גבי במות – כולל גם בבתי ספר ומכללות.
שבוע שעבר חגגתי יומהולדת 39, וגם עצמאות כלכלית – אני מרגיש שמימשתי את הפוטנציאל הלא ממומש שלי.

אף פעם לא ייחסתי חשיבות רבה לשנים בבית הספר, וגם ל-2 התארים האקדמאיים שלי אני לא נותן יותר מדי קרדיט.
בתפיסתי, מערכת החינוך הופכת להיות פחות ופחות רלוונטית, השיטה ישנה, הסילבוס מחסיר כלים פרקטיים, והכיתה שלי אי-שם בראש העין עדיין אוספת כסף כל שנה "בשביל מזגנים". מישהו יודע אם כבר התקינו?

אני אולי תלמיד גרוע, ומערכת החינוך אולי שבורה, אבל בתוך המערכת הזו יש הרבה מורים טובים, שבסך הכל לא מצליחים לממש את הפוטנציאל שלהם, בגלל המערכת.

תודה אהובי טפר, על שהינך מורה שונה, צבעונית ואחרת.
תודה שהאמנת בי, שפירגנת והמלצת, גם שכבר לא הייתי תלמיד שלך.
תודה על 95 בתעודה.

נמרוד דין קיכל
י"א 2 \ בית הספר העירוני ע"ש בגין, ראש העין, 29/01/99

אם יש איזה תלמיד, מורה, או ועדה בכנסת שצריכים לקרוא את זה – שתפו איתם את הפוסט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *