מולדובה – כן מה שחשבת

עובדתית, מבין כל מדינות אירופה, מולדובה הינה היעד הכי פחות מתוייר.

בסקר שנערך ב-2016, נבחרה מינסק (בירת בלארוס) כעיר הכי פחות טובה לחיות בה באירופה.

קישינב, בירת מולדובה אפילו לא נכנסה לרשימה.



אז למה מולדובה?

מביך, אבל אחרי 73 מדינות, ומאות ערים – אני יכול להגיד – מצאתי מקום שלא הרשים בשום צורה.

כמובן, שזה עניין של טעם וריח, אך מבחינתי, מולדובה לא מציעה שום טוויסט על הדברים המוכרים, לא נופים משגעים, לא רחובות מטופחים, ולא אנשים מסבירי פנים.

אולי האותנטיות העצובה הזו – היא מה שמייחד את מולדובה. מודה אני כי קהו חושיי עם הזמן ועם והיעדים, וכי פסגות הרים אינן מרגשות כפעם, נופים ירוקים, שזורים בפרחים כבר אינם גונבים נשימתי, ורחובות ערים לא תמיד מחסירים פעימה מליבי – זו גם הסיבה שהמסע שלי הינו סביב אנשים ותרבויות ולא רק מקומות.


ברחובות קישינב תמצאו מעט אנשים והרבה רכבים, חלקם יוקרתיים מאוד.

מבנייה ההיסטוריים של העיר, לפחות אלו שלא נהרסו לטובת מיזמי נדל”ן שאפתניים, אינם מתוחזקים, ואילו היו – אין זמן להישיר מבט אליהם שכן נדרש ריכוז-על עת צועדים במדרכות המוזנחות. הסחת דעת ולו הקלה ביותר תוביל למעידה מיידית – הריצוף שבור ולא מתוחזק, המדרכה עקומה ומדורגת, ותאורה בשעות החשכה – לא בנמצא.



השאלה הראשונה שנשאלתי בכל מפגש עם מקומי היא “מה לעזאזל איבדת במולדובה!?”.

לשאלתי “מה לא כדאי לפספס בביקור שלי במולדובה?” יוליה ענתה “את הטיסה שלך החוצה”.

שחיתות, עוני, הפיכה אזרחית שלא שינתה דבר ואיבוד האמון בשלטון – מובילים את האזרחים לחפש את הדרך החוצה ממולדובה.

מריאנה עוזבת בחורף לברצלונה. היא האחרונה ממשפחתה להישאר במדינה – ההורים שלה כבר עזבו לפני 15 שנים, ואחותה לפני 11.

היא פה לבד, ורק מחכה שהזמן יעבור בכדי שהיא תעבור.

ליוליה יש יותר מזל, היא מגיעה ממשפחה אמידה, נוהגת במרצדס וגרה בדירה בבעלותה – מתנה מההורים. לפני 7 שנים, בגיל 20, היא התחתנה עם אדם המבוגר ממנה ב-15 שנים, “הדרך המהירה לדרכון זר”, הם כבר גרושים, והדרכון החדש בדרך – רק נשאר לבחור לאן לעבור.

“אז איך זה שאני רואה כל כך הרבה רכבי יוקרה?” שאלתי. מסתבר שרכב טוב – הוא סמל הסטטוס האולטימטיבי. אתה לא זקוק לדירה בבעלותך, עבודה טובה או השכלה רחבה – במולדובה אתה טוב בהתאם לסמל ונפח המנוע של הרכב שלך. עני בבית, עשיר בחניה.


האכסניה בה לנתי, כמעט ונטולת מטיילים, ברחוב של האוניברסיטה ספרתי ארבע סוכנויות נסיעות, כולן עם מסר אחיד “ההזדמנות שלך לטייל ולעבוד בארה”ב” – הם כבר יודעים – הדרך לעתיד טוב יותר עוברת בשדה התעופה, לא באקדמיה.



במולדובה אוכל טעים, נשים יפות, מסעדות טובות, וכמה ברים, יש אנדרטה גדולה, אגם קטן, ושער נצחון עם שעון – אך האנשים כבויים, מונוכרומים, מונוטומים – זה לא מקום שמח – אלא מפכח, ומעורר, פוקח עיניים, ומחבר למציאות שאליה אנו לא נחשפים ביום ביום. זה בועט לך בלב, ומזכיר לך, שוב, כמה מזל יש לך, לא בגלל הרכב היקר, אלא בגלל החופש.


צאו לגלות. אפילו את מולדובה.




0 צפיות
איפה דין?

נמרוד דין קיכל כאן. מאז 2014 אני חסר בית. מבחירה. נווד אשר מסתובב ברחבי העולם, מכיר אנשים, מגלה מקומות, ולוכד את הרגעים האלו בתמונות.

איפה דין?